נועם תורן: "מטאור בוהק יאיר את דרכו של הפועל"
מארגנים: לאה אביר, אדם חאג' יחיא
- / /
- שוק תלפיות, סירקין 35
"מטאור בוהק יאיר את דרכו של הפועל" היא עבודה המבוססת על אירוע היסטורי מוסתר, שכמעט ואיננו מסופר: שביתת פועלי הרכבת בחיפה ב – 1934 ופעילותם של ארגוני עובדים משותפים לפועלים ערבים ויהודים בפלשתין באותן שנים. המיצב הפעיל משמש במה להיסטוריה אלטרנטיבית – כזו שנכתבת על ידי אזרחים. הצופים המתהלכים בו הופכים למעורבים באופן פעיל ומבלבל בתהליכים מקומיים של יצירת מיתולוגיות, הקשורים בכינונן של זהויות לאומיות באזור וביומרות הסוציאליסטיות השנויות במחלוקת של ישראל.
הפרויקט הוצג לראשונה בתל אביב, במסגרת תערוכת יחיד של נועם תורן בגלריה רו-ארט. בעקבות ההזמנה להציג גרסא של הפרויקט בחיפה, המארגנים ניסחו מחדש את העבודה כך שהיא משמשת כרקע לסדרה של מופעים, הרצאות ופעולות בשיתוף פרטים וארגונים מקומיים. התכנית מתמקדת בשלושה נושאים מרכזיים – "כוח עבודה נשי", "התיאטרון עומד לדין" ו"חיפה הקוסמופוליטית". כל אחד מהנושאים קשור בעבודה ובייצוגה התרבותי באזור דרך סוגים שונים של היסטוריה ומורשת, ויחד הם ממקמים את חיפה במרכזו של נוף גיאו-פוליטי הממופה מחדש.
"כח עבודה נשי" מתייחס להיסטוריות של תנועות פמיניסטיות ישראליות ופלסטיניות ומאבקי עובדות והמורשת שלהן, שנדחקו לשוליים וכמעט שאינן מסופרות. נקודת המוצא של "תיאטרון עומד למשפט" הוא הסגירה של תיאטרון אל-מידאן בחיפה לאחרונה ובחינה של היסטוריות ארוכות ומלאות מאבקים של צנזורה תרבותית על ידי המדינה והתנגדות להגמוניה כפי שהיא מיוצגת בתיאטרון ישראלי ופלסטיני. הנושא "חיפה הקוסמופוליטית" ממקם את העיר באופן מרכזי בתוך נוף גיאופוליטי מורחב וממופה-מחדש, תוך זיהויה כ"בירת הפועל/ת" וחגיגת חשיבותה בהיסטוריה של אינטרנציונליזם ומאבקי עובדים ועובדות באיזור.
על היוצר:
נועם תורן יוצר בעבודותיו נרטיבים סבוכים שנבנים כאמצעי לשבש היסטוריוגרפיות הגמוניות. תורן שואב את השראתו מהיסטוריות שנזנחו או נדחקו לשוליים ומציע חשיבה מחודשת על הזיקות המתקיימות בין זכרון, מחיקה, מיתולוגיה, זהות והכוח המהותי של סיפור סיפורים כפי שהוא מומחש בארכיונים, בקולנוע, בספרות ובמופע. העבודות של תורן מתממשות באמצעות פעולות של המחזה, המתגלמות בצורות שונות: מיצבים, מודלים חינוכיים, סרטים, מופעים ותסריטים. עבודתו של תורן מוצגת, מוקרנת ומתפרסמת ברחבי העולם, בין השאר במרכז פומפידו בפריז, בקונסטהאלה ויין בוינה, בביאנלה לאדריכלות בוונציה, במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, במוזיאון ישראל בירושלים, בויט דה ויט ברוטרדם, ב – MuHKA באנטוורפן, ב – MoMA בניו יורק, בטריאנלה לאדריכלות בליסבון, במוזיאון לאמנות עכשווית בסן אטיין, בבאלטיק קונטמפוררי בניוקאסל, בגלריה ארנולפיני בבריסטול, במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב, במוזיאון לאמנות מודרנית בלוקסמבורג, בקולטורהסט בשטוקהולם ובהאוס דר קולטורן דר וולט בברלין. מיוצג על ידי גלריה רו-ארט בתל אביב.
אירועים מיוחדים במיצב:
חמישי 28.11, "כוח עבודה נשי"
17:00 ד"ר מנאר חסן: הרצאה על הסוציולוגיה האורבנית של נשים פלסטיניות בשנות המנדט הבריטי בחיפה.
17:30 פרופ' דבורה ברנשטיין: פועלות יהודיות בחיפה – דפוסי עבודה ודפוסי ארגון.
18:00 ד"ר חנה ספרן: בורגניות, פועלות, ערביות ומזרחיות – מעזרה הדדית למאבק על זכות ההצבעה.
18:30 שיחה עם שלוש הדוברות.
שישי 29.11 – "חיפה הקוסמופוליטית", הרצאות ושיחה:
12:00 ד"ר נדים כרכבי: "חיפה כמרכז לתרבות פלסטינית".
12:30 הייא זעאתרה: תחיית האורבניות הפלסטינית בחיפה. עיר, מקום, תרבות וזהות.
13:00 שיחה עם נדים והייא
13:30 עטאללה טנוס – איפשהו על גבעה לבנטינית (הקראות בשפה הערבית)
שבת 30.11 – "התיאטרון עומד לדין"
18:00 הסוחר מוונציה – המשפט: הקראה מבוימת של פרוטוקול משפט "הבימה" מ-1936
18:30 סלווה נקארה – רחובות חיפה: מונולוג ושיחה
על האירועים במיצב:
28.11 "כוח עבודה נשי"
17:00
ד"ר מנאר חסן: הרצאה על הסוציולוגיה האורבנית של נשים פלסטיניות בשנות המנדט הבריטי בחיפה.
ההרצאה תדון באופן שבו החיים בערים הפלסטיניות לפני שנת 1948, שעברו תהליך אורבניזציה מואץ בתקופת המנדט, אפשרו לנשים להשתלב במרחבים הכלכליים של שוק העבודה במגוון מקצועות: רפואה וסיעוד, עריכת דין, הוראה, עבודה במפעלים ועיסוקים רבים אחרים. כדי לרכוש השכלה אקדמית (ברפואה ומשפטים, למשל), נשים מוסלמיות ונוצריות ממשפחות מבוססות נסעו ללימודים בחוץ לארץ – באירופה, בארצות הברית או בערים בארצות הערביות השכנות, כמו ביירות, דמשק וקהיר, שהיוו חלק מן המרחב האורבני הפתוח באזור. האפשרויות להשתלבות במרחבים הכלכליים ובשוק העבודה חלחלו גם לנשים רבות משכבות חברתיות נמוכות.
ד"ר מנאר חסן היא חברת סגל באוניברסיטת בן גוריון, התוכנית ללימודי מגדר. היא בעלת תואר דוקטור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ותואר מ.א. בלימודי מגדר ואתניות מאוניברסיטת גריניץ' בלונדון. ד"ר חסן הייתה ממקימות הארגון הפמיניסטי הראשון שהוקם בחברה הפלסטינית בישראל: 'אל-פנאר – הארגון הפמיניסטי הפלסטיני', שנוסד בשנת 1991. בין תחומי עיסוקה של ד"ר חסן: סוציולוגיה אורבאנית, לימודי מגדר, החברה הפלסטינית בישראל, לימודים קולוניאליים ופוסטקולוניאליים וזיכרון קולקטיבי. המחקר עליו היא שוקדת בימים אלה עוסק ב"מגמות חילון בחברה הפלסטינית בישראל: מבט היסטורי ועכשווי". בין פירסומיה: "הפוליטיקה של הכבוד – הפטריארכיה, המדינה ורצח נשים בשם כבוד המשפחה" (1999), "חורבן העיר והמלחמה נגד הזיכרון: המנצחים והמנוצחים" (2005 ו"סמויות מן העין: נשים והערים הפלסטיניות – מסוף המאה ה-19 עד 1948" (2018) ו – "Palestine’s Absent Cities: Gender, Memoricide and the Silencing of Urban Palestinian Memory" (2019)
הרצאה של פרופ' דבורה ברנשטיין: פועלות יהודיות בחיפה – דפוסי עבודה ודפוסי ארגון
שוק העבודה של חיפה ושל תל אביב היו שונים זה מזה, דבר שבולט בעיקר כשמביטים עליו מפרספקטיבה מגדרית. שוק העבודה החיפאי התאפיין בענפי תעשיה כבדים יותר, ביניהם הנמל, הרכבת ותעשיות שמן ומלט, לעומת תל אביב, שהתאפיינה בתעשיות קלות. להבדלים אלה היו השלכות רבות על הפערים בתעסוקת נשים. בדומה לפועלים היהודים, גם רבות מהנשים היו מאורגנות במסגרת "ההסתדרות" ובתנועת הפועלות (ומועצת הפועלות). גופים אלה הקימו בחיפה כמה יוזמות מיוחדות לנשים, ביניהן חבורות הפועלות, בית החלוצות ולשכת עבודה לפועלות. ההרצאה תסקור נושאים אלה, ובסופה תיגע גם בשוליים החברתיים של חיפה ותציג בקצרה את עולם הזנות. בניגוד לשוק העבודה, תחום שירותי המין הממוסחרים היווה זירה של מפגשים, לאו דווקא משמחים, בין אנשים ונשים יהודים, ערבים ובריטים.
דבורה ברנשטיין היא פרופ' (אמריטה) בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה. תחומי העניין שלה הם המפגש בין סוציולוגיה והיסטוריה בדגש על תקופת המנדט, קונפליקטים עמוקים בחברה הישראלית, מגדר וקולוניאליזם. עבודת הדוקטורט של ברנשטיין עסקה בתנועת הפנתרים השחורים בשנים 1971-72. מחקרים נוספים של ברנשטיין התמקדו בהתנסויותיהן של נשים בחברה היישובית, בהן פועלות העיר, בתחום העבודה, המשפחה והפנאי. בהתנסויות אלה עסק ספרה – "אשה בארץ ישראל – השאיפה לשוויון בתקופת היישוב" (תשמ"ו). ספר נוסף של ברנשטיין התייחס לנשים בשולי החברה, תחת הכותרת "נשים בשוליים, מגדר ולאומיות בתל אביב המנדטורית" (2008). בנוסף עסקה ברנשטיין ביחסי יהודים וערבים בשוק העבודה של חיפה המנדטורית בספרה – Constructing Boundaries, Jewish and Arab Workers in Mandate Palestine. תחום נוסף שברנשטיין חוקרת הוא מערכת המשפט המנדטורית והתייחסותה לסוגיית רצח על כבוד המשפחה בחברה הפלסטינית, נושא בו עסק מאמר משותף עם פרופ' באדי חסיסי.
18:00
ד"ר חנה ספרן: בורגניות, פועלות, ערביות ומזרחיות: מעזרה הדדית למאבק על זכות ההצבעה
ד"ר חנה ספרן נולדה וגדלה בהדר. היתה סטודנטית צעירה באונ' חיפה כאשר התחילו נשים בחיפה לדבר פמיניזם בשנות ה-70. היא חקרה את התקופה הזו במסגרת עבודת הדוקטורט שלה שיצאה לאור בספר "לא רוצות להיות נחמדות" (פרדס, 2006). ספרן פעילה שנים רבות באשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה ובקהילה הלהט"בית והיא ממקימות מרכז המחקר הפמיניסטי – ספריה וארכיון באשה לאשה.
29.11 "חיפה הקוסמופליטית"
14:00-12:00
ד"ר נדים כרכבי: "חיפה כמרכז לתרבות פלסטינית"
חיפה, שהיתה מרכז קוסמופוליטי חשוב לפני הנכבה, איבדה את רוב האוכלוסייה הפלסטינית שלה ב-1948, כולל האליטה הפוליטית, הכלכלית והתרבותית. בשלושת העשורים האחרונים, עם התרחבות יצירות האומנות ומרחבי התרבות הפלסטינית העצמאית, חיפה חזרה להיות מרכז תרבותי פלסטיני שוקק. הרצאה זו תעסוק בשתי שאלות: כיצד התפתחות זו התרחשה? ולמה דווקא בחיפה? ההרצאה תקשור בין התפתחות תרבותית זו להופעתו של מעמד ביניים עירוני ולדגש על תחושת/נושא השייכות הלאומית הפלסטינית.
ד"ר נדים כרכבי הוא מרצה בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. במחקרו אודות סצינת המוזיקה הפלסטינית האלטרנטיבית הוא התמקד ביחסים בין עונג לפוליטיקה, בהומור כמתודה של תקווה ובתרבויות אורבניות פלסטיניות. לאחרונה הוא החל לחקור אספקטים מצטלבים של שפה, אתניות, דת ולאומיות בביצועי מוזיקת פופ ישראלית בערבית.
הרצאה של הייא זעאתרה – תחיית האורבניות הפלסטינית בחיפה: עיר, מקום, תרבות וזהות.
בשנים האחרונות מתרחשת תופעה אורבנית ייחודית בחיפה, במיוחד בעיר התחתית, שהפכה למרכז ליצירה אמנותית, בידור ופנאי לדור צעיר של פלסטינים אזרחי ישראל. ישנו גידול ניכר במספר מקומות הבילוי והחללים המיועדים ליצירה פלסטינית בכל תחומי התרבות והאמנות. מקומות אלה לוקחים חלק ביצירת זהות מקומית דרך תהליך של חקירה פנימית ובו בזמן גם דיאלוג גלובלי עם העולם הרחב, עם העולם הערבי ועם העם הפלסטיני באופן ספציפי.
מחקרה של הייא זעאתרה תרי בוחן את התופעה האורבנית הזו דרך ארבעה תחומים: היסטוריה, תכנון עירוני, אדריכלות וחברה. דרכם היא בוחנת את פניה השונות של התופעה ומדגישה את חשיבותה כהתגלמות של תחייה אורבנית פלסטינית בחיפה. ממצאי המחקר משמשים לנסח תובנות חדשות על תהליכים שמתרחשים כיום בחברה הפלסטינית, ויותר מכך, על מערכת היחסים הדינמית בין חברה זו לבין מדינת ישראל.
הייא זעאתרה היא זמרת וכותבת פלסטינית, ארכיטקטית וחוקרת בטכניון. היא מייסדת שותפה של "אלג'ם" – פרויקט קהילתי ללא מטרות רווח. ב – 2017 היא צוינה כאמנית הפלסטינית הנבחרת של פרויקט XABACA בברצלונה שמטרתו לחזק ולחבר בין אמניות נשים מרחבי העולם הערבי. במהלך הפרויקט, ככבה זעתרי לצד אמניות טוניסאיות ולבנוניות בסרט הדוקומנטרי ששמו, "גבולות והבטחות", הוא שם אחד משיריה. בשנת 2019 היא זכתה בפרס הראשון של הכנס לחוקרים צעירים שנערך בפקולטה לאדריכלות ותכנון עירוני בטכניון.
30.11 "התאטרון עומד לדין"
לפרטים אודות הסוחר מוונציה – המשפט: הקראה מבוימת
Noam Toran, A Shining Meteor will Light the Path of the Worker
Organizers: Leah Abir, Adam Haj Yahia
"A Shining Meteor will Light the Path of the Worker" takes as its catalyst a quiet, under-acknowledged historical occurrence: the railworkers strikes of the mid 1930s in Haifa and the activity of joint Arab-Jewish worker’s unions in Palestine of the period. Proposing an alternative, ‘citizen-based’ historiography, the project draws visitors into a dynamic, messy engagement with local myth-making as it relates to national identity formation of the period and Israel's contentious socialist credentials.
For the project’s iteration in Haifa – following its first rendition as a solo exhibition at RawArt Gallery in Tel Aviv – the work is reconsidered as a backdrop for a program of performances, lectures, and actions in collaboration with local individuals and organizations. The program focuses on 3 main themes – "Female Workforce”, "The Theater on Trial," and "Cosmopolitan Haifa", each addressing the histories and legacies of labor and its cultural representation in the region, and locating Haifa centrally within a remapped geo-political landscape.
Noam Toran’s work involves the creation of intricate narratives developed as a means to disrupt hegemonic historiographies. Drawing from marginalized or neglected histories, Toran reflects upon the interrelations of memory, erasure, mythology, identity, and the essential force of storytelling as embodied in archives, film, literature, and performance. The work is materialized through dramatizations that take the form of installations, educational models, films, performances and scripts.
The work is exhibited, screened and published internationally, notably at the CNAC Pompidou (Paris), Kunsthalle Wien (Vienna), Venice Architecture Biennale, Victoria & Albert Museum (London), Israel Museum (Jerusalem), Witte de With (Rotterdam), MuHKA (Antwerp), Museum of Modern Art (NYC), Lisbon Architecture Triennale, Musée d’Art Contemporain (St Etienne), Baltic Contemporary (Newcastle), Arnolfini Gallery (Bristol), Center for Contemporary Art (Tel Aviv), Musée D’Art Moderne (Luxembourg), Kulturhuset (Stockholm) and Haus der Kulturen der Welt (Berlin).
Noam Toran is represented by Raw Art Gallery in Tel Aviv.
Events at the installation
29.11
12:00
Haifa as a Palestinian Cultural Hub
Haifa, which was an important cosmopolitan center before the Nakba, lost most of its Palestinian residents due to depopulation in 1948, including the political, economic and cultural elite. Over the last three decades, with the growth of independent art and cultural production and the establishment of many independent Palestinian cultural spaces, Haifa is returning to become a bustling, lively Palestinian cultural center. This lecture will address and tackle two main questions: How did this development occur? And why specifically in Haifa? The lecture will examine this cultural development with an emphasis on the emergence of an urban middle class and themes of Palestinian national belonging.
Nadeem Karkabi is a lecturer at the Department of Anthropology at the University of Haifa. In his research on the Palestinian alternative music scene, he has focused on the relations between pleasure and politics, on humor as method of hope, and on Palestinian urban cultures. He has recently begun working also on intersecting aspects of language, ethnicity, religion and nationalism in the performance of Israeli popular music in Arabic.
13:00
A talk by Haya Zaatry – Revived Palestinian Urbanity in Haifa: City, Place, Culture & Identity
In recent years, a unique urban phenomenon is taking place in the city of Haifa, particularly in its downtown, which has become a cultural center for artistic creation, entertainment and leisure for the young generation of Palestinian citizens of Israel. There is a significant growth in the number of entertainment venues and places for Palestinian creation in all fields of arts and culture. These places are taking part in shaping a local identity through a process of inwards exploration, along with a global dialogue with the world at large, the Arab world in general and the Palestinian people in particular.
Haya Zaatry’s research examines this urban phenomenon through four spheres: history, urban planning, architecture and society, to explore its different facets and emphasize its significance as a manifestation of a revived Palestinian urbanity in Haifa. The findings of this research will enable formulating new insights about the processes that are occurring nowadays in the Palestinian society, and moreover, on the dynamic relationship between this society and the state of Israel.
Haya Zaatry is a Palestinian Singer-Songwriter, Architect and researcher at the Technion Institute of Technology. She is also the co-founder of “Eljam”, a non-profit community project.
In 2017 she was the selected Palestinian artist for XABACA project in Barcelona, aiming to empower and connect female artists from around the Arab world. During the project Haya starred alongside a Lebanese and a Tunisian artist in the documentary “Borders and Promises” named after one of her songs.
In 2019 she won the first prize of the young researcher conference that was held in the faculty of Architecture and Town Planning at the Technion.
